מאז הקמתו, מעורב בנק הגנים במספר פרוייקטים בעלי היבטים אקולוגיים.

 

פעילות אורבאנית ושינויים אקלימים מהווים מרכיב מרכזי בהידלדלות אוכלוסיות מיני צמחים ובתי הגידול שלהם בארץ ובעולם. שינוי יעוד שטחים טבעיים לצרכי חקלאות, בניית ערים, ניצול יערות, פיתוח נרחב של תשתיות תחבורה ותעשיה, זיהום אויר ומקווי מים וניצול יתר של משאבי טבע פוגעים קשות במגוון הגנטי עד כדי סכנה אמיתית לשרידותם של אחדים מהמינים. בשני מיזמים שונים, האחד העוסק בצמחים בסכנת הכחדה בשיתוף עם רשות הטבע והגנים, והשני בפעילות מנע באזורים פתוחים המיועדים לבניה- בשיתוף עם המשרד להגנת הסביבה- פועל בנק הגנים לשימור המשאבים הגנטיים לדורות הבאים.

​

בנוסף, לאחר שתי קטסטרופות אקלוגיות שארעו בישראל בשנים האחרונות- האחת בשמורת הטבע עברונה (2014) והשניה בשמורת נחל אשלים (2017) ביקש צוות בנק הגנים להצטרף למאמץ  הלאומי לשיקום השמורות בהיבט הצומח בם, תוך שימוש בידע המקצועי הקיים בבנק הגנים.

בבנק הגנים מצויים זרעים של חלק גדול מהמינים שנחשפו לזיהום ונפגעו ואשר נאספו בשנים קודמות מהאזור ובכך משמשים לניסויים הבודקים את חיוניות הזרעים, כושר נביטתם ויכולתם לגדול לכדי פרטים בוגרים. כל זאת כדי לבחון את יכולת השמורה להשתקם. הפרויקטים מבוצעים בשיתוף רשות הטבע והגנים וכן המאר"ג.

​

במושב הראשון, נעסוק בהיבטים אלו:

​

9:00 ד"ר יהושע שקדי, המדען הראשי, רשות הטבע והגנים- האדם מזהם: כיווני מחשבה פרואקטיביים לאור הניסיון בשמורת עברונה ונחל אשלים.
9:20 ד"ר אורי פרגמן ספיר, מנהל מדעי, הגן הבוטני האוניברסיטאי ירושלים- צמחים בסכנת הכחדה בישראל: תמונת מצב.
9:40 ד"ר אנה טרכטנברוט, ראש תחום מגוון ביולוגי האגף לשטחים פתוחים, המשרד להגנת הסביבה- שימור מחוץ לאתר כפיצוי על פיתוח

​